ביאור ההפטרה פרשת אמור

ז אייר תשפ"ה | 05/05/2025 | 15:15

הקשר בין ההפטרה לפרשה

בהפטרה: מסופר על רוב דיני כהונה, וזה מעין הפרשה שבה מסופר גם כן על רוב דיני כהונה.

תוכן ההפטרה

לעתיד לבוא בבנין הבית השלישי, ישרתו לפני ה' הכהנים מבני צדוק, כי הם לא זזו מעבודת ה', בזמן שאחרים תעו וסרו מעבודתו יתברך, ולכן הם ראויים ונבחרו לשרת לפני ה' בכל העבודות.

וכאשר יבואו לקודש הקודשים ביום הכפורים, אין להם ללבוש שמונה בגדים, אלא ישרתו לפניו בבגד לבן של פשתן, גם המגבעות יהיו מפשתן וכשגומרים את העבודה ויוצאים יחליפו בגדיהם, כדי שלא יתערבו עם העם בבגדי הקודש.

אסור להם לגלח את כל שערם, גם אסור להם לגדל שער ראשם אלא חייבים להסתפר פעם אחת בחודש, ותספורתם תהיה ככוסמת, שראשו של שער אחד נמצא בצד עקבו של השער השני.

אסור להם לקחת אלמנה וגרושה, אך אלמנה לבד שאיננה חלוצה, יכולה להתחתן עם כהן הדיוט, כי כהן גדול אסור גם באלמנה.

בנוסף לעבודתם במקדש, הם ילמדו את העם להבחין בין קודש לחול וכן בין דבר טמא לדבר טהור, ידונו דיני ממונות וישפטו את העם משפט צדק וילמדו אותם תורה ודעת. אסור להם להטמא למת, פרט לשבעה קרובים שמצוה להטמאות להם, ואחרי שיפרוש מהמת ישב מחוץ למחנה שבעת ימים, יזו עליו מאפר פרה אדומה ואז יטהר.

הם לא לוקחים חלק ונחלה בישראל, אלא יתפרנסו ממתנות כהונה, שיירי המנחה, החטאת והאשם לכהנים, כמו כן הביכורים, החלה ותרומה גדולה לכהנים, ובזכות מתנות כהונה תשרה הברכה אצל ישראל הנותן.

יחזקאל פרק מ"ד פסוק ט"ו - סוף.

טו
וְהַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם הבאים משבט לוי בְּנֵ֣י צָד֗וֹק הכהן, ששימש ראשון במקדש בימי שלמה ולכן נקראים כולם על שמו(רש"י) אֲשֶׁ֨ר שָׁמְר֜וּ אֶת-מִשְׁמֶ֤רֶת מִקְדָּשִׁי֙ ולא זזו מעבודת המקום (מ"ד), ולא עבדו ע"ז (מלבי"ם) בִּתְע֤וֹת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ מֵֽעָלַ֔י כאשר תעו וסרו ישראל מעל ה' (מ"ד) הֵ֛מָּה בני צדוק יִקְרְב֥וּ אֵלַ֖י לְשָֽׁרְתֵ֑נִי בבנין בית שלישי [א] וְעָמְד֣וּ לְפָנַ֗י בכל עניני הכהונה (מלבי"ם) לְהַקְרִ֥יב לִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהֶוֹֽה: 

טז
וגם הֵ֜מָּה יָבֹ֣אוּ אֶל-מִקְדָּשִׁ֗י וְהֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֶל-שֻׁלְחָנִ֖י לְשָׁרְתֵ֑נִי הם יסדרו את לחם הפנים על השולחן (ת"י) וְשָׁמְר֖וּ אֶת-מִשְׁמַרְתִּֽי [ב] הם ישמרו עבודתי (מ"ד): 

 יז
וְהָיָ֗ה בְּבוֹאָם֙ הכהנים הגדולים ביום הכפורים אֶֽל-שַׁעֲרֵי֙ הֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית הוא ההיכל שנקרא חצר לעומת קודש הקודשים בִּגְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים יִלְבָּ֑שׁוּ בגדי לבן מפשתים שכהן גדול משמש בהם ביוהכ"פ לעבודת פנים וְלֹֽא-יַעֲלֶ֤ה עֲלֵיהֶם֙ צֶ֔מֶר כי בפנים לא יעשו עבודה בשמונה בגדים שיש בהם צמר בְּשָֽׁרְתָ֗ם בְּשַׁעֲרֵ֛י הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖ית בשערי ההיכל וָבָֽיְתָה [ג] ופנימה ממנו שהוא קודש הקודשים (מ"ד): 

 יח

פַּאֲרֵ֤י פִשְׁתִּים֙ מגבעות פשתן יִהְי֣וּ עַל-רֹאשָׁ֔ם וּמִכְנְסֵ֣י פִשְׁתִּ֔ים יִהְי֖וּ עַל-מָתְנֵיהֶ֑ם לֹ֥א יַחְגְּר֖וּ בַּיָּֽזַע במקום זיעה (רש"י): 

יט

וּ֠בְצֵאתָם הכהנים מהעזרה שלהם אֶל-הֶחָצֵ֨ר הַחִיצוֹנָ֜ה לא לעזרת נשים, אלא אֶל-הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָה֘ אֶל-הָעָם֒ היא עזרת ישראל (רד"ק) יִפְשְׁט֣וּ אֶת-בִּגְדֵיהֶ֗ם בגדי כהונה אֲשֶׁר-הֵ֙מָּה֙ מְשָׁרְתִ֣ם בָּ֔ם וְהִנִּ֥יחוּ אוֹתָ֖ם בְּלִֽשְׁכֹ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ העומדים בתחתיות ההר וממעל וְלָֽבְשׁוּ֙ הכהנים בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים בגדי חול (מ"ד) וְלֹֽא-יְקַדְּשׁ֥וּ אֶת-הָעָ֖ם בְּבִגְדֵיהֶֽם ולא יתערבו עם העם בבגדיהם שלא יראה שהעם קדושים כמוהם (רד"ק) [ועוד כי העם חושב שאם יגע בבגדי הכהונה יעשה קדוש כמו הכהנים]: 

כ

וְרֹאשָׁם֙ שער ראשם לֹ֣א יְגַלֵּ֔חוּ [ד] להעביר את כל שערם (רש"י) וּפֶ֖רַע לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑חוּ לא יניחו שיגדל שער ראשם יותר מדי אלא פעם בל' יום יגלחו (רד"ק) כָּס֥וֹם יִכְסְמ֖וּ אֶת-רָאשֵׁיהֶֽם יסתפרו כמו כוסמת ראש שער אחד בצד עקבו של שער השני (רש"י): 

כא

וְיַ֥יִן לֹֽא-יִשְׁתּ֖וּ כָּל-כֹּהֵ֑ן בין כהן גדול ובין כהן הדיוט (מ"ד) בְּבוֹאָ֖ם אֶל-הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית הוא ההיכל (רש"י): 

כב

וְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹֽא-יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם הכהנים הגדולים לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם-בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֙רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה רק שתהיה אלמנה ולא גרושה או חלוצה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ חלק מהכהנים יכולים לקחת אלמנה והם כהנים הדיוטים (רש"י): 

כג

וְאֶת-עַמִּ֣י יוֹר֔וּ את עמי ילמדו הכהנים להבדיל בֵּ֥ין קֹ֖דֶשׁ לְחֹ֑ל (מ"ד) וּבֵין-טָמֵ֥א לְטָה֖וֹר יוֹדִעֻֽם הם ילמדום דיני טומאה וטהרה (מלבי"ם): 

כד

וְעַל-רִ֗יב שיהיה בין בעלי הדין בדיני ממונות (ע"פ ת"י) הֵ֚מָּה יַעַמְד֣וּ (לשפט) לְמִשְׁפָּ֔ט לפני הכהנים בְּמִשְׁפָּטַ֖י (ושפטהו) יִשְׁפְּט֑וּהוּ כי הכהנים יהיו בסנהדרין לדון דיני ממונות ונפשות במשפטי התורה (מלבי"ם) וְאֶת-תּוֹרֹתַ֤י וְאֶת-חֻקֹּתַי֙ הנוהגים בְּכָל ימי מוֹעֲדַ֣י בדבר הקורבנות יִשְׁמֹ֔רוּ הם לעשותם וְאֶת-שַׁבְּתוֹתַ֖י יְקַדֵּֽשׁוּ בדבר הקרבנות הבאים חובה ליום (מ"ד): 

כה

וְאֶל-מֵ֣ת אָדָ֔ם אם אדם מת לֹ֥א יָב֖וֹא כהן הדיוט (רד"ק) לְטָמְאָ֑ה את עצמו (מ"ד) כִּ֣י אִם-לְאָ֡ב וּ֠לְאֵם וּלְבֵ֨ן וּלְבַ֜ת לְאָ֗ח וּלְאָח֛וֹת אֲשֶֽׁר-לֹא-הָיְתָ֥ה לְאִ֖ישׁ יִטַּמָּֽאוּ והם שבעה קרובים שמותר לכהן, דטומאת קרובים מצוה (מלבי"ם): 

כו

וְאַחֲרֵ֖י טָֽהֳרָת֑וֹ אחר פרישתו מן המת (רש"י) שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים יִסְפְּרוּ-לֽוֹ אחיו הכהנים שאם ישכח לא יניחוהו ליכנס למקדש (רד"ק על פס' כז) [ויזהרו ממנו ז' ימים]: 

כז

וּבְיוֹם֩ בֹּא֨וֹ אֶל-הַקֹּ֜דֶשׁ בתחילת ביאת הכהן להתחנך בעבודה (רש"י) אֶל-הֶחָצֵ֤ר הַפְּנִימִית֙ היא עזרת כהנים אשר שם המזבח (מ"ד) לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ יַקְרִ֖יב חַטָּאת֑וֹ היא עשירית האיפה [ה] סולת שהיו הכהנים מביאים ביום החינוך שלהם (רש"י) נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה: 

כח

וְהָיְתָ֤ה לָהֶם֙ הכהונה (רש"י) לְֽנַחֲלָ֔ה אֲנִ֖י נַֽחֲלָתָ֑ם מוֹתַר קרבני יהיה נחלתם (מ"ד) וַאֲחֻזָּ֗ה חלק ונחלה בארץ לֹֽא-תִתְּנ֤וּ לָהֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל כי אֲנִ֖י אֲחֻזָּתָֽם (רד"ק): 

כט

הַמִּנְחָה֙ שיירי המנחה (מ"ד) לאחר שהקטירו את הקומץ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם הֵ֖מָּה הכהנים יֹֽאכְל֑וּם וְכָל-חֵ֥רֶם ההקדשות (רש"י) בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לָהֶ֥ם לכהנים יִהְיֶֽה: 

ל

וְרֵאשִׁית֩ כָּל ראשית הגז, ומתנות, ותרומה, ותרומת מעשר (מלבי"ם) בִּכּ֨וּרֵי כֹ֜ל הם הבכורים וְכָל-תְּר֣וּמַת כֹּ֗ל כל התרומות כולם בין דגן בין תירוש בין יצהר מִכֹּל֙ תְּרוּמ֣וֹתֵיכֶ֔ם מכל הדברים שאתם חייבים להפריש מהם תרומה לַכֹּהֲנִ֖ים יִֽהְיֶ֑ה וְרֵאשִׁ֤ית עֲרִסֽוֹתֵיכֶם֙ הפרשת חלה (מ"ד) תִּתְּנ֣וּ לַכֹּהֵ֔ן ועי"ז תזכה לְהָנִ֥יחַ בְּרָכָ֖ה אֶל-בֵּיתֶֽךָ: 

לא

כָּל-נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה [ו] מִן-הָע֖וֹף וּמִן-הַבְּהֵמָ֑ה לֹ֥א יֹאכְל֖וּ הַכֹּהֲנִֽים למרות שהתורה התירה להם מליקת העוף שהיא נבלה הוצרך להזהירם על שאר נבילות וטרפות שאסורות להם (רש"י):